זירה 5 - מוסיקה

זירה 5 -

שלום לכם!
והיום זוהי הפעם האחרונה, משום שהגענו לזירה החמישית והאחרונה .. את הניתוח של זירת המוסיקה שלי, בחרתי לעשות על השיר שאני אישית מאוד אוהב, השיר המוכר "לא מוותר" של דודו אהרון, שיצא בדצמבר 2009 וכבר אז זה זכה למיליוני צפיות ב"YouTube" ,  מעל 20 אלף עותקים של האלבום נמכרו כבר באותה השנה, לכן זכה במעמד "אלבום הזהב" של אותה השנה.

                                                                              ! לשמיעת השיר לחצו כאן !

זירת המוסיקה - ניתוח שיר ע"י 3 מושגים:

1. מוסיקה פופולארית -
הגדרה: המונח "מוסיקה פופולארית" מזוהה עם מוסיקה המיוצרת בתהליך הרכבה שיתופי המתרחש בעיקרו באולפן ההקלטה. כל אלה תוך שימוש בהגברה ובכלי נגינה חשמליים ואלקטורניים. היא כוללת סגנונות מוסיקליים מגוונים ונוצרת, בין השאר, לשם רווח (מכירת תקליטים/דיסקים וכד'). לכן, לא כל מוסיקה שמוכרת לקהל הרחב, נחשבת מוסיקה פופולארית (כגון מוסיקה קלאסית) מכאן שלא מידת התפוצה היא שקובעת האם המוסיקה פופולארית או לא, אלא, ההקשר החברתי התרבותי, בה היא מתקיימת והחיבור להפצה ורווחים כלכליים. מרכזיותה התרבותית של המוסיקה הפופולארית באה לידי ביטוי ברחבי העולם בשני ממדים" ראשית, במונחים כמותיים של מכירה והשמעות. לאורך השנים ידעה המוסיקה הפופולארית לנצל היטב לצרכיה את הטכנולוגיה המתפתחת והחליפה תדיר את אמצעי המדיה שדרכם הגיעה להמונים: החל ברדיו, בתקליטים וקלטות דרך תקליטורים, וידאו-קליפים, וכלה במהפכת האינטרנט והיוטיוב, הסמארטפונים והאיי-פדים ועוד. כל אלה מהווים כיום את הטקסטים המוסיקאליים הנפוצים ביותר בעולם. שנית, מן ההיבט החברתי, סגנונות וז'אנרים של מוסיקה פופולארית מהווים זה כ-60 שנה ויותר כלי תרבותי מרכזי ובולט שסביבו מארגנות קבוצות וקהילות שונות ומגוונת את זהותן הקולקטיבית.
ניתוח: השיר "לא מוותר" של דודו אהרון יצא בשנת 2009, השיר מלווה בכלי נגינה שונים חשמליים ולא חשמליים, שכן ברובו הוא שיר קצבי בדומה לשירים רבים אחרים שנחשבים "מזרחיים" או "ים תיכוניים". השיר שהתברר כקליט על ידי קהל מסוים בארץ תפס תאוצה במידת ההפצה שלו לכן הפך לשיר מאוד פופולארי בארץ, עד כדי כך שזכה למיליוני צפיות ביוטיוב, והאלבום זכה במעמד "אלבום זהב" , משום שנמכרו מעל לכ-20 אלף עותקים. מכירת העותקים של האלבום באה למטרת רווח. וכן גם דודו אהרון בדומה לזמרים רבים אחרים בסגנונות השונים מטרתו להפיץ כמה שיותר את השירים שלו בדרכים השונות בטכנולוגיה כגון הרדיו, האינטרנט, הסמארטפונים ועוד.. בדרך הפצה זו ניתן להגיע לקהל יעד רחב וכן גם להגביר את כמות המכירות והשמיעות של השיר והאלבום.
השיר לא מופנה לקהל מסוים יתכן כי ישנם אנשים שהשיר אהוב עליהם ורבים אחרים שהשיר פחות אהוב עליהם, שיר זה מציג ז'אנר וסגנון מסוים שיתכן שלא "מדבר", או מוצא חן בעיניי רבים.

2. מוסיקה ישראלית ים תיכונית -
הגדרה: המוסיקה הישראלית הים תיכונית מבוססת גם היא על שילוב של מקורות מוסיקליים שונים: המסיקה המסורתית של יהודי המזרח, מוסיקה ערבית, מוסיקה יוונית וטורקית, רוק מערבי וגם שירי ארץ ישראל. מוסיקאים שונים. ברובם דור שני ושלישי ליוצאי ארצות ערב והאסלם, החלו לעשות מוסיקה הממזגת השפעות אלה במהלך שנות השבעים. מוסיקה זו נתפסה אז על ידי הממסד המוסיקלי של תחנות הרדיו וחברות התקליטים כ"זרה" לתרבות הישראלית. לפיכך, כמעט ולא הושמעה בשידורי הרדיו ואף לא הוקלטה בחברות התקליטים הגדולות. הדבר הוביל את היוצרים לשימוש מוגבר באמצעי הפצה חלופי וזול - הקלטת (=הקסטה). כתוצאה מכף דבר בסגנון השם: "מוסיקת קסטות". ההיסטוריה של הסגנון כוללת גם את המאבק להכרה ולנוכחות בערוצי התרבות המרכזיים בישראל.
ניתוח: השיר "לא מוותר" של דודו אהרון משלב כמה סגנונות מוסיקה וז'אנרים שונים. דודו אהרון, זה שגם כתב את השיר, מוצאו מתימן, שנמצאת במזרח התיכון, לכן שיריו ברובם הינם מזרח תיכוניים. אך בשירו "לא מוותר" משתלבים כמה סגנונות מוסיקה שונים. השיר עדיין בבסיסו "מזרחי" (קצב התופים ברקע וסולו הגיטרה), אך הוא משלב מעיין סגנון מודרני יותר, וכולל גם כלי נגינה חשמליים ואלקטרונים שונים , לכן לא ניתן להגדיר את השיר כמזרחי. אך יתכן כי היות ורוב שיריו של הזמר נחשבים כמזרחיים, רבים יחשיבו גם שיר זה כמזרחי.

3. קליפ -
הגדרה: יצירה טלוויזיונית (לעיתים קולנועית) קצרה באורכה, שיש לה פסקול מוזיקלי (עם או ללא מילים), ונלווה לה רצף דימויים חזותיים. קליפ הוא למעשה ז'אנר בפני עצמו שמשפיע ומושפע מז'אנרים אחרים (פרסומות/סרטים וכו'). כיום ניתן לראות כיצד משתמשים בשפה הוויזואלית של הקליפ בכל מקום - אפילו בחדשות. הגבול שבין קליפ מוזיקלי לפרסומת טלווזויה המבוססת על מוזיקה, הוא דק. גם פרומו, הוא סוג של קליפ אשר דוחס תוכן לפרק זמן מינימלי למטרות מסחריות: יש קטעי סצינות, הגדרת רוח התכנית אותה מקדמים, סוג המוזיקה שמלווה את הפרומו, הצילום והעריכה מהירים המתאימים את עצמם לתוכן הפרומו.

ניתוח: השיר "לא מוותר", מתאר מעין סיפור, שחקן המשחק את חברו של הזמר דודו אהרון מקבל שיחת טלפון מדודו אהרון אשר מספר לו כי חברתו של השחקן בדרכה לשדה התעופה למטוס לניו-יורק. לאחר שיחת הטלפון מתחיל השיר ונראה כי השחקן ממהר להשיג את החברה לפני שתעלה על המטוס לניו-יורק, כאשר ברקע מתנגן השיר עם המשפט החוזר "אני חוזר, לא מוותר, נלחם בכל הכוח שתהיי כאן לידי, אני צריך אותך איתי אל תוותרי, תני הזדמנות, מבטיח לך שאת עוד תחייכי.."
הקליפ מתאר מעיין סיטואציה בה ככל הנראה נגרם ריב בין הזוג וכי החברה בדרכה לעזוב את הארץ, בן זוגה לשעבר של הנערה מגלה כי ברצונה לעזוב ולכן במהלך השיר נראה כי הוא נמצא במעיין מרדף אחריה בכדי למנוע ממנה לעשות זאת, הקליפ מתאר מעיין סיפור של משבר בין זוג . המרדף של האדם אחרי הנערה מוצג בדרך הומוריסטית, הוא נתקל באנשים בדרך ויוצר "בלאגן" ומהומה רבה בדרכו. בסוף הקליפ נראה כי החבר הצליח להגיע על הנערה לפני שעלתה על המטוס ובכך מנע את עזיבתה. 


השאלה המהותית שלי בנושא ניתוח זירת המוסיקה היא:
האם אנשים, ממוצא אתני ולאום שונים המתחברים לז'אנרים וסגנונות שונים יכולים להנות מאותה המוסיקה, גם אם היא אינה בהכרח תואמת לסגנון והז'אנר אליהם הם מתחברים יותר?
תשובה: לדעתי, המוסיקה היא מעיין נקודת המפגש של תרבויות וסגנונות שונים אשר משתלבים יחדיו לשיר אחד. השיר אינו בהכרח מופנה לקהל יעד מסוים בעל סגנון וז'אנר ספציפי ולכן יתכן כי אנשים רבים אשר אינם בעלי אותה תרבות ולאום אתני יתחברו לשירים הללו משום שהם משלבים כמה סגנונות וז'אנרים שונים היוצרים שיר אחד.
  

       

זירה 4 - מ"מים

זירה 4 -

מה שלומכם?
את ניתוח זירת המ"מים שלי בחרתי לעשות על תמונה שאני אישית מאוד מזוהה איתה. גם אני בדומה לאנשים רבים אחרים משחק במשחק ה-FIFA עם חבריי, וכן גם אני חוויתי את תחושת השמחה כאשר הכנסתי גול במשחק, אך כאשר התברר לי כי היה נבדל, והוא איננו נחשב חוויתי את תחושת התסכול והאכזבה.

זירת המ"מים - ניתוח תמונה ע"י 3 מושגים:

1. טקסט הומוריסטי –
הגדרה: טקסט תקשורתי המשמש לגרימת צחוק. מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים. קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות המסבירות את כל צורות הטקסט ההומוריסטי: העליונות, ההרפיה ואי-ההלימה. ההומור משקף את החברה ומשמש מפתח להבנת תופעות חברתיות ואמונות קולקטיביות.
ניתוח: בתמונה בה בחרתי מתוארת סיטואציה בה האיש משחק כדורגל ב-FIFA , בתמונה למעלה נראה כי האיש מחייך ושמח, משום שהכניס גול. אך בתמונה התחתונה מסתבר שזהו בעצם נבדל, כלומר הגול לא נחשב, והאיש בתמונה נראה המום ומאוכזב.
ייתכן כי אנשים רבים אשר משחקים גם הם במשחק הנפוץ FIFA יזדהו עם תחושת האכזבה וההחמצה שאותה האדם המוצג בתמונה חווה, מטרת התמונה היא לגרום לקהל המזוהה עם הסיטואציה לצחוק.

2. פוליסמיות -

הגדרה: ריבוי משמעים. לכל טקסט כתוב או חזותי יש פוטנציאל של ריבוי משמעויות, והקהלים החשופים לו יכולים לפענח אותו בדרכים שונות, וכן לייחס לו או "לקרוא" בו משמעויות שונות. הטלוויזיה היא רב - משמעית כדי להיות פופולרית ולהגיע למגוון של צופים. כדי שאלה יבחרו בה עליה להיות טקסט פתוח. לאפשר לתת התרבויות השונות להפיק את צורכי הזהויות הפרטיות שלהן.
ניתוח: התמונה בה בחרתי מייצגת סיטואציה מאוד ספציפית בחיי היום יום של חלקנו, ייתכן שאנשים רבים לא יבינו ולא הזדהו כלל עם המתרחש בתמונה משום שאינם משחקים במשחק ה-FIFA ואינם מכירים את ההרגשה של האכזבה ותחושת ההחמצה כאשר מתברר שהגול שהכנסת הוא בעצם פסול. התמונה אשר מתארת סיטואציה מרגיזה, מייצגת את המצב באור הומוריסטי והופכת אותה למשעשעת. 
עם זאת , אותה התמונה יכולה לתאר סיטואציות רבות שונות בהן, בהתחלה, נראה האדם שמח ומאושר, ולאחר מכן, כאשר מתברר לו דבר שונה הסותר את המתרחש קודם לכן, הוא נהייה מופתע ומאוכזב. ישנם סיטואציות רבות כאלה בחיי היום יום שלנו, וגם להן ייתכן כי יהיו אנשים רבים שיזדהו עם המתואר בתמונה, וייתכן שישנם גם אנשים לא יזדהו כלל ולא יבינו על מה מדובר בתמונה. 

3. מסגור -
הגדרה: הצפנת טקסטים בדרך המבנה את דרכי הפענוח של אותם טקסטים על ידי הקהלים השונים. המסגור היא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל. אופן הצגת הסיפור משפיע על עיצוב דעת הקהל.
ניתוח: בתמונה בה בחרתי ישנו טקסט המתאר סיטואציה מסוימת, בה האדם המשחק
ב-FIFA נראה נלהב ושמח לאחר שהכניס גול, אך לאחר כמה שניות מתברר לו כי הגול נפסל (נבדל) , ייתכן שאנשים שאינם מבינים בכדורגל כלל לא יבינו מה כוונת התמונה. המסגור בתמונה מיוחס לקהל מאוד ספציפי של אנשים, שגם הם חוו את ההרגשה של השמחה לאחר שהכניסו גול אך לאחר מכן כאשר יתברר להם כי הוא איננו נחשב הם נהיו מאוכזבים.  

השאלה המהותית שלי בנושא ניתוח זירת המ"מים היא:
האם אנשים אשר אינם משחקים במשחק ה-FIFA ואינם מכירים את הסיטואציה המתוארת בתמונה, יכולים להזדהות עם התמונה, ולקחת אותה למקום אחר אשר הם יותר מזוהים עימו?
תשובה: ייתכן כי ישנם אנשים רבים שאינם מכירים כלל את המשחק ואינם יודעים מה המשמעות של המילה נבדל, אך אני מאמין שבמידה ויסבירו להם מה הכוונה כאשר הכנסת גול והתברר שהיה נבדל, הם יוכלו להבין ואולי להזדהות עם הרגשת האכזבה הזו, וייקחו אותה למקום אחר בחייהם, לסיטואציה אחרת בה גם הם בדומה לאחרים היו מאוד שמחים ונרגשים בהתחלה. אך לאחר מכן כאשר התברר להם דבר שונה מיד לאחר מכן, נהיו מאוכזבים גם הם.

זירה 3 - ספורט

זירה 3 -

היי חברים !
בחרתי לעשות את זירת הספורט על נושא שאני אישית מאוד אוהב, כדורגל. לזירה הבאה בחרתי דווקא בכדורגל נשים לניתוח המושגים. בקטע מוצג משחק של נבחרת הנשים ברזיל נגד נבחרת סקוטלנד. בחרתי לנתח קטע זה משום שספורט זה , אשר מוגדר על ידי החברה כיותר "גברי" מנשי, יוצר אצלי תהיות רבות לגבי תגובות החברה וההתייחסות שלהם לכדורגל הנשים. 

                                                                                               ! לצפייה לחצו כאן !

זירת הספורט - ניתוח הקטע ע"י 3 מושגים:

1. אתניות-
הגדרה: מורשת תרבותית משותפת. חברי קטגוריה אתנית שותפים למוצא או לדת, המקנים להם זהות חברתית מובחנת (בין גזע ואתניות יש הבדל גדול – הגזע הינו ביולוגי והאתניות הינו תרבותי). האתניות נושאת אופי משתנה ומורכב יותר מן המוצא הגזעי, שכן מרבית בני האדם רואים עצמם כבעלי יותר מזהות אתנית אחת, ואנשים יכולים לשנות את זהותם האתנית במרוצת הזמן.
ניתוח: בקטע בו בחרתי משחקות זו מול זו שתי נבחרות נשים המייצגות מדינות שונות (ברזיל וסקוטלנד). בברזיל, רוב המתיישבים במדינה הינם פורטוגזים, ובני תערובות בין אירופאים לאפריקאים (מולאטים), והשפה המדוברת בברזיל הינה פורטוגזית. מבחינת הדת רוב אוכלוסיית ברזיל הינם נוצרים קתולים. 
ואילו רוב אוכלוסיית סקוטלנד הינם סקוטים אתניים, אשר דוברים ברובם או סקוטית או אנגלית. ודתם הינה סקוטית. כל אלה מעידים על שונות מוחלטת מבחינת השפה, הדת, הלאומיות והמוצא בין נבחרת ברזיל לנבחרת סקוטלנד, אשר מסירים כמעט כל אפשרות שיהיה איזשהו חיבור או מכנה משותף ביניהם. אך, דרך הספורט (במקרה הזה הכדורגל), שני הנבחרות השונות כמעט מכל הבחינות, מוצאות דרך תקשורת וחיבור המאחד את שתיהן למשחק הכדורגל. משחק הכדורגל יוצר מעין שפה משותפת לשתי הנבחרות. 

2. מגדר (GENDER) -
הגדרה: מתייחס למיון באמצעות כלי התרבות, בין מה שהוא "גברי" לבין מה שהוא "נשי". המושג הזה מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. מושג המגדר מתייחס לטבעה התרבותי של מערכת היחסים בין נשים וגברים. כלומר, לא המין הביולוגי קובע את מעמדן של הנשים בחברה, אלא התרבות, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין. בנוסף, דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים לאורך כל ההיסטוריה, ואת האופן שבו כפה המעמד הזה דרגות חופש על מעמד הנשים. הרבה מהתכונות המיוחסות לנשים אינן אלא הדבקה מכוונת שנועדה לפקח עליהן ולמנוע מהן השתתפות בערכאות המרכזיות של החברה ובהחלטותיה.
ניתוח: בקטע בו בחרתי, מוצגות שתי נבחרות נשים בכדורגל העולמי המשחקות זו מול זו. בחברה הישראלית, וכן גם ברוב מדינות העולם, הכדורגל מצטייר כמעיין ספורט "גברי", במהלך השנים רוב האוכלוסייה אשר עוסקת ומתעניינת בסוג זה של ספורט הם דווקא הגברים. ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין נשים לגברים משייכים את המגדרים השונים לסוגי ספורט מסויימים, דוגמת הגברים הינה בכדורגל, ודוגמת הנשים יכולה להיות כדוגמת סוגי הריקוד השונים. לכן, ניתן לראות בקטע שכמות האהודים הינה דלה בשונה מזו במשחקי כדורגל של גברים בה כמות האהודים היא גדולה יותר.
התרבות היא זאת הקובעת את מעמדן של הנשים בחברה, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין. אולם אין כלל מגבלה ביולוגית אשר אינה מאפשרת לנשים לעסוק בסוגי הספורט אשר מיוחסים לרוב כ"של גברים" , לכן אין בעיה כלל שיעסקו גם כן בסוגי ספורט אלה.

3. אירוע מדיה -   
הגדרה: אירוע מדיה הוא אירוע מתוכנן מראש, שמושך סיקור רב של התקשורת. שידורים חיים של אירועים גדולים, ההופכים בני אדם בעלי דעות, אמונות ורצונות שונים לקהילה אחת ומרתקים אותם לשידור עצמו. האירוע משודר בטלוויזיה ומושך קהל צופים גדול במיוחד. זהו אירוע נדיר יחסית שמרתק אליו את הצופים. אנשים מתוכננים מראש כדי לקנות כרטיסים ולהתארגן אליו. גם מי שלא הולך לצפות בדבר ה"האמיתי" מתארגן אל האירוע וצופה בו מהבית. אירועים אלו הפכו להיות "נורמת תרבות" , והיחס של קהל הצופים אליו הוא כאל משהו חגיגי. אירוע מדיה זה הוא שידור חי של טקסים הסובבים סביב תחרות בין יחידים וקבוצות. התחרות מבוססת על כללים קבועים, לעיתים נוכח שופט אך תמיד קיימת נוכחות של הקהל בתחרות. השאלה המרכזית שעומדת ביסודה של התחרות היא: "מי ינצח?"

ניתוח: משחק הכדורגל בין שתי הנבחרות הגדולות ברזיל וסקוטלנד הינו אירוע מדיה גדול שמושך קהל צופים רחב מכל העולם, אנשים שמתעניינים בכדורגל ויתכן שחלק מן הצופים הינם גם אנשים שפחות מתעניינים בכדורגל, אך משום שהקבוצה מייצגת את המדינה שלהם הדבר יוצר אצלם עניין ורצון שהקבוצה תנצח. זהו אירוע מדיה מתוכנן מראש, אנשים מכל רחבי העולם יכולים לקנות כרטיסים למשחק, המשחק משודר בטלוויזיה. אירוע מדיה זה מאחד גם בין אנשים האוהדים קבוצות שונות אך חיים באותה המדינה, דרך משחקי הנבחרת מתרחש מעיין "איחוד" של אנשים שונים ובעלי דעות שונות, וכך ביחד הם מתאחדים למען מטרה משותפת: שהנבחרת שמייצגת את מדינתם תנצח. 

השאלה המהותית שלי בנושא ניתוח זירת הספורט היא:
כיצד מצטייר בעיני החברה משחק כדורגל הנשים ומהו יחסם כלפי משחק זה? האם הוא שונה מהיחס למשחק כדורגל של גברים?
תשובה:  ספורט הכדורגל מצטייר בעיניי החברה כמשהו "גברי", לכן חלק מן החברה "מרים גבה" כאשר רואה שמדובר בנשים שמשחקות כדורגל. הספורט משקף את מה שקורה בחברה, ומעמד האישה בספורט משקף את מעמדה בחברה. אני מאמין כי קידום מעמד הנשים בספורט ישפיע על מעמדן בחברה בכלל. הבעיה העיקרית היא שאין הרבה מודעות לספורט הנשי, קבוצות הנשים זוכות לפחות הכרה ולא משודרים בזמנים אופטימליים או שלא משודרות כלל. התקשורת טוענת שאין מקום לקבוצות הנשים במקורות הפרסום השונים משום שהקהל שלהם דל מאוד.
אני מאמין שאם התקשורת הייתה מדגישה יותר זמן ומסקרת את ספורט הנשים, אז גם אצל החברה יתעורר נושא הספורט הנשי  והם יזכו להכרה נרחבת יותר ועולם הספורט יהפוך לשוויוני יותר. 

זירה 2 - פרסום סמוי

זירה 2 - 

שוב שלום לכם !
בחרתי לעשות את ניתוח הפרסומת הסמויה על השיר "Scream & Shout" של בריטני ספירס וויל איי אם. הפרסום הסמוי בשיר זה יוצר אצלי תהיות וספקות רבות עד כמה יש ביכולתו להשפיע על קהל היעד.

                                                                                                   ! למעבר לשיר לחצו כאן !

זירת הפרסום הסמוי - ניתוח הפרסומת ע"י 3 מושגים:

כ

1. פרסום סמוי-

הגדרה: הפרסום הסמוי מוגדר בספרות כ"החדרה מכוונת של מותגים אל תוך התכנים המערכתיים". את תהליך החדרתו של המותג לתוכן היצירתי מניעים המפיק או המפרסם. השימוש בפרסום סמוי אינו חדש. ראשיתו בשנות הארבעים של המאה העשרים בתעשיית הקולנוע. לקראת סוף המאה הקודמת חל גידול ניכר ומשמעותי בשימוש בפרסום הסמוי בטלוויזיה, ובעשור האחרון של המאה הנוכחית מפרסמים רואים בפרסום הסמוי רכיב שיווקי מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת. מפרסמים מקצים סכומים גדולים למדי לפרסום הסמוי, וניכר כי גם מפיקים מסתמכים על תקציבים אלו כמקורות מימון להפקותיהם. חלק מהסיבות לעלייה בשימוש בפרסום סמוי נעוץ בירידה באפקטיביות של הפרסומת הגלויה, כלומר הפרסומות המשודרות במהלך הפסקת הפרסומות בשידור. ירידה זו נובעת משתי מגמות המאפיינות את הסביבה התקשורתית – שיווקית החדשה.  האחת - השימוש הגובר במכשור דיגיטלי לבניית לוח שידורים אישי וסלקטיבי, המאפשר דילוג על מקבצי הפרסומות. ילדים ובני נוער לומדים מגיל צעיר להשתמש במכשיר הדיגיטלי העומד לרשותם, והרגלים אלו, סביר להנחי, ילוו אותם בהמשך דרכם ויביאו לביסוסה של המגמה. המגמה השנייה - ניכרת ירידה בשיעורי הצפייה במהלך הפרסומות במהלך הצפייה הרגילה, תוך כדי זפזופ בזמן הפרסומות לערוצים אחרים או נטישת המרקע לטובת עיסוקים אחרים, ובכלל זה לטובת מכשירי תקשורת קטנים.
ניתוח: בשיר אשר בחרתי ישנו פרסום סמוי בולט מספר פעמים בשיר של חברת "Beats" , חברה זו היא חברה ידועה ומוכרת של מוצרי שמע. בשיר, מופיע רמקול של החברה המוכרת מספר פעמים, אומנם לשניות ספורות אך בצורה בולטת מאוד. "Beats" משתמשים באחד מהדרכים המפורסמות ביותר להצגה ושיווק מוצר חדש.
הם מציגים את המוצר בקליפ של שני זמרים ידועים מאוד (בריטני ספירס וויל אי אם), שני זמרים אלו, לדעת רבים, הם מתכון מנצח לשיר טוב ומצליח. בשיר קצבי זה, הכנסת רמקול של החברה המוכרת, יכול ליצור מעין אשליה שהרמקול הוא זה שמפיק את הצלילים שמושכים את קהל המאזינים, בדרך זו "Beats" מציגים את המוצר באור חיובי לקהל הצופים. 

2. מותגים-

הגדרה: מותג הינו שם או סימן מסחרי. מוצר, בהגדרתו הוא - דבר שנועד לענות על צורך של החברה, מותג הוא מוצר שיש לו בידול משאר המוצרים בתחומו. מותג הוא סט של הבטחות ייחודיות בעלות ערך מוסף שאין למוצרים האחרים בתחום. וללא הבידול הזה וללא הבטחותיו הייחודיות למוצר, המוצר איננו מותג אלא מוצר מסחרי. מותג הוא מכלול של מה שאנשים אומרים וחושבים על המוצר, על שירות או על החברה ומה שהם מרגישים כלפיה.

ניתוח: בשיר שבחרתי, שהפך גם למעין פרסומת, מוצג רמקול של החברה "Beats" חברת מוצרי השמע מהטובות בעולם. החברה נוסדה והוקמה בשנת 2008 על ידי המפיק המוסיקלי והראפר המוכר והמצליח לשעבר, ד"ר דרה. דרה הוא אחד ממפיקי הראפ וההיפ-הופ המצליחים והידועים ביותר, אשר גילה וקידם מספר רב מן הראפרים המצליחים ביותר בתחום (ביניהם, אמינם, 50 סנט ורבים אחרים), דרה אף הפיק את אלבומיהם וקידם את הקריירה שלהם. קו יצורה העיקרי של החברה הוא אוזניות ורמקולים הנחשבים כבין המתקדמים והטובים ביותר בשוק. היות ושמו של ד"ר דרה כה נחשב בתחום המוסיקה, ומעצם כך שגילה וקידם רבים מן הראפרים והזמרים הנחשבים ביותר, תורם למיתוג חברת "Beats" ולביסוסה כחברה מצליחה בעולם המוסיקה. השימוש בשמו של דרה מבדיל אותה משאר החברות המתחרות.

3. תרבות צריכה-  

הגדרה: תרבות הצריכה היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי. המונח תרבות הצריכה משמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי. הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי התאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי.
ניתוח: בשיר "Scream & shout" מוצג הרמקול של חברת "Beats", אומנם בהבזקים קצרים אך בצורה ברורה מאוד. מטרת הצגת אחד ממוצריה של החברה, במקרה הזה את הרמקול, היא ליצור משיכה אצל קהל היעד- הצרכן. רוב מבקרי תרבות הצריכה רואים בשיווק על ידי פרסום את המקור של הצריכה כערך מרכזי בחברת השפע המערבית וכגורם המרכזי ליצירתו של הביקוש המלאכותי המאפשר את הצריכה הזו. פרסומים אלה אשר ממומנים על ידי תאגידי ענק באמצעות פרסומות סמויות, אינם רק מקדמים מכירות של המוצר המוצג בשיר (הרמקול), אלה גם יוצרים מערכת ערכית שנועדה ליצור צריכת יתר, ללא קשר לצרכים האמיתיים של האדם, ייתכן כי הצרכן אינו זקוק כלל במוצר המוצג בקטע, אך היות והוא פורסם בשיר כל כך מצליח על ידי שניים מזמרי ההיפ הופ הנחשבים ביותר בעולם יוצר מעיין עידוד של רכישת המוצר. "Beats" נוהגים בשיטה הנפוצה ביותר לשיווק מוצר על ידי שימוש בזמרים מפורסמים מאוד, הצרכן, אשר מושפע מהמערכת החברתית והכלכלית, יעדיף רכישת מוצר זה על פני מוצרים זהים אחרים. מעשה זה נוצר כתוצאה מאינטרסים של תאגידי הענק, במקרה הזה של חברת "Beats".

השאלה המהותית שלי בנושא ניתוח השיר שבחרתי היא:
באיזה דרך חברת "Beats" בוחרת להציג ולפרסם את המוצר שלה, וכיצד דרך זו משפיעה על תרבות הצריכה של קהל היעד?

תשובה: חברת מוצרי האלקטרוניקה והשמע "Beats" בוחרת להציג ולפרסם את המוצר שלה בשיר של שניים מן הזמרים המוכרים והמפורסמים ביותר בעולם, הם בוחרים להציג את הרמקול שלהם בשיר קצבי זה משום שבדרך זו נוצרת מעיין אשליה שהקהל אשר מאזין לשיר שומע את הצלילים מהרמקול המוצג בקטע. בדרך זו קהל היעד מושפע מהאפקט הנוצר בתת מודע שלהם. בדרך זו, קהל הצופים מושפע בלא מודע מההבזקים הקצרים של הרמקול של החברה המוצג בקטע. כך, חברת "Beats" יוצרת עידוד אצל קהל היעד לרכישת המוצר, אף על פי שייתכן כי הצרכן אינו זקוק כלל למוצר.

זירה 1 - ניתוח פרסומת

זירה 1 -

שלום חברים !

בחרתי לעשות את ניתוח הפרסומת של על הפרסומת של "קפה טורקי" של "עלית". בחרתי לנתח פרסומת זו משום שדרך תצורת הפרסומת והעברת המסר בה יותר אצלי תהיות ושאלות רבות. בזירה הבאה ועסוק במושגים: סטראוטיפים, פניית מסר רגשית ומיתוסים בפרסום.        

                                                                                                 ! לצפייה בפרסומת לחץ כאן ! 

זירת הפרסומת והקמפיין האזרחית – ניתוח הפרסומת ע"י 3 מושגים:

1. סטראוטיפים -
הגדרה: תפיסה וייצוג חברתי פשטניים ומכלילי פרטים וקבוצות חברתיות המבוססות, באופן מפורש ומשתמע, על שיפוט ערכי ועל הנחות מוקדמות הקשורות לתכונות, ההיסטוריה ולהתנהגות של היחידים או הקבוצות.
ניתוח: בפרסומת מוצג מקרה בו בחור נמצא בדייט עם בחורה במסעדה. כאשר הבחורה מבקשת מהמלצר קפה טורקי נראה כי בעקבות בקשתה מוצגות תכונות נוספות המצביעות על כך שהיא "האישה המושלמת". תכונות אלה בעצם באות לסתור סטראוטיפים שונים ש"נדבקו" לאישה.
לאחר בקשתה של האישה מהמלצר מופיעים קטעים קצרים, ביניהם קטע בו האישה מתקנת את הרכב שלהם כאשר הוא התקלקל. בקטע זה מוצגת מעין תחלופה של תפקידים , על פי הסטראוטיפ הטוען כי אישה אינה מבינה ברכב ובתפעולו ואינה מבצעת פעולות פיזיות וטכניות , היינו מצפים שהגבר הוא זה שיתקן את הרכב, אך בקטע האישה היא זו שמתקנת את הרכב ואילו הגבר יושב בתוכו ומחכה. סטראוטיפים נוספים הנראים בקטע הם כאשר השניים נמצאים בטיסה שהתרחשה בה תקלה, וכאשר נשאלת השאלה: "האם יש טייס במטוס?" על ידי אחד המשתתפים בקטע , האישה היא זו שמרימה את ידה. ובכך מוצגת תכונה נוספת אשר באה לתאר את האישה כ"מושלמת". בקטע האחרון האישה מציעה לבחור לטוס עם החברים שלו לתאילנד, דבר הסותר את הסטראוטיפ הטוען כי האישה קנאית. בפרסומת שבחרתי הקפה הטורקי מייצג את המדד למציאת ה"אישה המושלמת", אם האישה שותה קפה טורקי הדבר מעיד על תכונות נוספות המציגות אותה כ"מושלמת" וכאחת שהיא "כל יכולה".

2. פניית מסר רגשית -
הגדרה: בפנייה מסוג זה המסר מופנה אל הרגש של הצרכן. יש ניסיון להרשים, ללמד ולשכנע את הצרכן לא דרך השכל אלא באמצעות עוררות רגשית כמו: התפעלות, צחוק, הנאה וכו' ... המטרה המרכזית של הפנייה הרגשית היא למשוך את הצופה, לעניין אותו, ליצור תדמית ייחודית למוצר ולנסות להתבלט מיתר הפרסומות.
ניתוח: פניית המסר הרגשית בפרסומת שבחרתי פונה גם לגברים וגם לנשים. מטרת הפנייה הרגשית אל הגבר באה להציג את הקפה הטורקי כמעין מדד למציאת ה"האישה המושלמת". הקטע בא לעורר  גברים שאינם נמצאים במערכת יחסים ולהציג דרך למציאת האישה המושלמת, עצם היות האישה שותה קפה טורקי יוצרת לה תדמית לכך שהיא בעלת תכונות שונות אשר הופכות אותה ל"מושלמת". מטרת הפנייה הרגשית כלפי האישה היא שבמידה והאישה תשתה קפה טורקי הדבר יעורר אצל גברים רבים מעין "משיכה" והם יראו אותה באור אחר, כאישה "מושלמת". אך זה ברור כי היות האישה שותה קפה טורקי אינו מעיד על היותה "מושלמת" וכך גם אצל הגבר, אם הגבר ישתה קפה טורקי אין הדבר מעיד על כך שהוא "מושלם".
פניית המסר הרגשית בקטע היא פנייה הומוריסטית ואין בכוונתה לפגוע באף אחד זוהי מעין שיטת פרסום שמטרתה למשוך את הצופה ולגרום לו לרכוש את המוצר "קפה טורקי" שמתואר כמעין מדד שמעיד על היותו של האדם כבעל תכונות אופי "מושלמות".

3. מיתוסים בפרסום – 
הגדרה: מיתוס הוא סיפור בעל כוונה ומסר משמעותי שנוגע לעצם הקיום האנושי ומבטא רעיונות ואמונות פילוסופיים דתיים, מוסריים, אידיאולוגיה או השקפת עולם חברתית. למיתוס יש עוצמה רגשית, יש בו גרעין של מציאות והוא נתפס בקבוצה תרבותית מסוימת כמייצג אמת שאינה ניתנת לוויכוח או לערעור. המיתוס מעוות את הערכים והמציאות, הוא מציג את הבלתי אפשרי כמציאותי. דמות הגיבור במיתוס מעוצבת בדרך כלל באופן סטריאוטיפי המאפשרת לנו למיין אנשים ולשייך אותם לקבוצות שונות.
ניתוח: המיתוס בפרסומת שבחרתי הוא מיתוס "האישה המושלמת", אשר מציג אישה "כל יכולה" שיודעת לבצע פעולות פיזיות וטכניות, יודעת לתקן את הרכב, אישה בעלת פתרון לכל בעיה (כדוגמת הכשל בטיסה בפרסומת), או כאחת שמאפשרת לבן זוגה לטוס עם חבריו לתאילנד. בפרסומת "קפה טורקי" של "עלית" מיתוס זה נסתר על ידי מיתוסים וסטראוטיפים שונים. ישנם מיתוסים שונים הטוענים כי האישה אינה יכולה לבצע פעולות פיזיות או כחלשה יותר. מיתוס נוסף הוא מיתוס הטוען כי האישה אינה טובה בפעולות טכניות ביניהן להטיס מטוס. או מיתוס האישה ה"לחוצה" או הקנאית. מיתוסים אלו מעוותים את הערכים והמציאות, אין שום תפיסה אידיאולוגית או מדעית הטוענת כי לאישה ישנן תכונות נחותות משל הגבר. בפרסומת, הנשים ככלל מיוצגות כקבוצה בעלת תכונות משותפות, דמות האישה מעוצבת באופן סטראוטיפי , אך אין בכוונת המפרסמים לפגוע באף אחד, היא באה להציג באופן הומוריסטי מדד למציאת ה"אישה המושלמת".

השאלה המהותית שלי בנושא ניתוח הפרסומת הינה : 
כיצד מוכרים, משווקים ומפרסמים את המוצר המוכר "קפה טורקי" של "עלית", ובאילו אובייקטים משתמשים בפרסומת בכדי למשוך את קהל היעד ?
תשובה: כמו בפרסומת רבות גם בפרסומת של "קפה טורקי" משתמשים באובייקט הנשי, הפרסומת מציגה את הקפה כמדד למציאת "האישה המושלמת" , אישה ששותה קפה טורקי, הדבר מעיד עליה כעל בעלת תכונות נוספות אשר הופכות אותה ל"מושלמת" .